המלצה חמה: בלוג שפה חדש,
עברית שפה קשה.
טל איתן, בכתבה מעניינת על התופעות הלשוניות בקהילה ההומוסקסואלית הישראלית, ועל השימוש בלשון זכר ונקבה. [קישור ישיר לקטע]
מתוך "וואלה", ידיעה על המילים הקשות ביותר לתרגום. [קישור ישיר לקטע]
האקדמיה סירבה לבקשת עמותת "אחת מתשע" לשנות את המונח "כריתת שד". הידיעה הקודמת: עמותת "אחת מתשע" פנתה לאקדמיה בבקשה לשנות את המונח "כריתת שד". [קישור ישיר לקטע]
יאיר אור כתב מאמר מעניין ב"הארץ" על נוקשות ונחרצות בשפה והנטייה לביטול המגוון הלשוני. [קישור ישיר לקטע]
האקדמיה העלתה הצעה לצמצם את מספר סימני הניקוד. משמח לקרוא שיש אנשים שזה מעניין אותם. ימימה עברון כתבה על התגובות כאן, ויוסי שריד כתב ל"הארץ" תגובה שמאוד אהבתי, ואני אצטט את השורות האחרונות שלה, "בואו לא נרכב דווקא עכשיו על גבה השחוח של העברית כאשר היא בלאו הכי במדרון. בלי להיות דון קישוט, נרכב כולנו, כל שוחרי שפת עבר, במעלה - אל הרכסים הגבוהים יותר של ההתבטאות בכתב ובעל פה." והיהודי הנודד כתב כבר מזמן רשימה יפהפייה על התרבות והשפה העברית, שמתקשרת בדיוק לנושא הזה. [קישור ישיר לקטע]
סוף סוף, אחרי מחסום קריאה ארוך במיוחד, הצלחתי לסיים ספר. קראתי את מקום אחר ועיר זרה של מאיה ערד, ספר יפהפה אם כי בלתי תרגים בעליל, שמיד יהפוך לספר המתנה שלי. מהיום כולם מקבלים אותו במתנה. אני כמעט לא קוראת תרגום בכלל. אני קוראת בעיקר ספרות עברית, וספרות אנגלית וקצת איטלקית, בשפות המקור. קשה לי מאוד לקרוא תרגום, כי אני מיד מתחילה "לערוך" אותו, ונעצרת לחשוב על כל מילה, ולנסות להבין את השיקולים של המתרגם. אבל יפאנית אני עוד לא יודעת, ומאוד מתחשק לי לקרוא את יער נורווגי, אז התחלתי. מאחורי עמוד הכותרת הפנימי, במקום שבו בדרך כלל מופיע שם הספר בשפת המקור, כתוב "Many Fêtes חגיגות הרבה", ורק מתחת לזה מופיעים פרטי הספר. מה זה? יש למישהו מושג? ועוד שאלה. בעמוד הכותרת כתוב שיש אחרית דבר מאת המחבר, וגם אחרית דבר והערות מאת המתרגם. אני קוראת את אלה לפני שאני מתחילה לקרוא את הספר. ואתם? למה? [קישור ישיר לקטע]
איזה יופי, ביטוי נולד. "הלוואי ואורלי וילנאי תנקנק להם את הצורה, לא תשאיר מהם דבר וחצי דבר. ילכו לאיבוד בתוך תלתליה העצומים, בתוך שיערה, בתוך המשהיד הזה שיש לה על הראש"
אריאנה מלמד, אאורה אאי אם אאיי. [קישור ישיר לקטע]
שבוע הספר מתחיל בעוד שלושה ימים. אחד האירועים שנשמע לי מעניין: "עברית - סוף הדרך? רב-שיח בהשתתפות רוביק רוזנטל, שהם סמיט, גפי אמיר ואורי אורבך - על גורלה של העברית - בין האנגלית, הסלנג ו"שתי שקל". ועוד משהו שגיליתי, "האנורקסיה של העברית". [קישור ישיר לקטע]
עמותת "אחת מתשע", הפועלת למען נפגעות סרטן שד, פנתה לאקדמיה ללשון העברית בדרישה לשנות את המונח "כריתת שד", המתאר את הניתוח להסרתו (עיתון תל אביב, 4.6.04, עמ' 32). לטענת העמותה, המונח "כריתה" אלים מדי, וטוב לעצים, לא לבני אדם. "המערכת הרפואית משתמשת במושג כריתה במקרה של הורדת שד עקב גידול סרטני, אבל לא נוקטת באותו מונח לגבי מרבית אברי הגוף אחרים", אומרת מנכ"לית העמותה, נורית טולנאי. המשפט האחרון פשוט לא נכון, כי אומרים כריתת איברים, כריתת מעי, כריתת כבד, וכריתת כליה. אני חושבת שבכל אחד מהמקרים האלה אפשר גם לומר הסרה או הוצאה של האיבר, אז אני לא בטוחה מה האקדמיה יכולה לתרום. אותי תמיד מזעזע דווקא המונח קצירת איברים, שמתאר הוצאת איברים במטרה לתרום אותם. המונח זהה גם באנגלית, to harvest organs, וזה כנראה תרגום ישיר שלו. יש עוד הרבה דוגמאות כאלה, למילים שמקפיצות אנשים, מסיבות שונות. אני, למשל, מתרגזת כשמכנים רווקים, "בודדים". ויש עוד דוגמאות. בשנים האחרונות יותר ויותר נשים אומרות "אישי", או "בן זוגי", במקום "בעלי", וכבר אין משפחות מרובות ילדים, אלא ברוכות ילדים. זכור לי ספר (של חגי ליניק? אני לא בטוחה) שבו אח שכול זועם על השימוש בביטוי "נפל", לגבי אחיו, ואומר שהוא לא נפל, הוא מת. ויש כמובן בחירת מילים פוליטית. יש אנשים שנרצחים, ויש אנשים שנהרגים, או "מוצאים את מותם". אני זוכרת שבאחד המבחנים שהיו לנו בלימודי תרגום, המרצה אמרה שהיא יכולה לדעת בדיוק מה הדעות הפוליטיות של כל אחת ואחת מאיתנו, לפי בחירת המילים. ובאותו נושא, לפני חודש הופצה באנגליה חוברת שמדריכה שופטים כיצד להשתמש במילים ברגישות. [קישור ישיר לקטע]
מזל טוב לכבוד היומולדת שיניתי סוף סוף את התמונה מימין לתמונות מתחלפות באדיבותו של ג'ייסון לאב, ובעזרתו של יריב (כן נחמד!) שתיקתק אותן היישר למקומן, אחרי שאני ניסיתי לעשות את זה לבד במשך שעות על גבי שעות, ולא הצלחתי. תודה! תודה לכל מי שעזר לי, ותודות
גם לכל הקוראים והמגיבים.
יום
עיון פתוח לרגל יובל לאקדמיה ללשון העברית.
Race to the Altar היא תוכנית מציאות חדשה שתשודר החל מהחודש הבא. שם התוכנית האמריקאית תורגם לעברית "המירוץ לחופה", וזה כבר יצר מפגש מרתק בין תרבויות בביקורת שנכתבה עליה במהדורה המיוחדת של TimeOut ללקוחות Yes. הנה הגרסה המקוצרת: "לא צריך לומר "איי דו" כדי לדעת שהכנות לחתונה זה לא משחק ילדים, ועד שסופרים את הצ'קים צריכים לעבור מסלול מפרך שכולל חותנת, מקווה, קייטרינג, ושאר מזיקים סוחטי כספים... הקאסט מורכב ממיטב שוכני הקרוואנים של ארצות הברית... צפייה מעמיקה מראה כי מדובר בתופין אמיתי - כבר מהפרק הראשון יש תככים ומריבות, וכוסות נשברות זה על זה במקום מתחת לחופה. החמדנות הרבה של הזוגות ותאוותם לרכילות יגרמו לכם לשבת מרותקים למסך ולשכוח מהר שבסוף איזו דודה אמורה לעשות קולולו." [קישור ישיר לקטע]
|
